שטיין נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (מר שאדי ג'ובראן) במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 01-20138-03-0 עת דחה את בקשת המערער לחייב את המשיבה בחוב הפסוק בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור וכן בתשובה, אני דוחה את הערעור.

המערער הטיל עיקול על נכסי החייב בתיק הוצאה לפועל אצל צד שלישי, היא המשיבה בשנת 2006. תשובת המשיבה לצו העיקול ניתנה ביום 7.3.06 לפיה אין נכסים לעיקול.

טוען המערער כי ההודעה התבררה בדיעבד – ככוזבת.

נפלה שגגה מלפניו של המערער;

ככל ולשיטתו תשובת הצד השלישי כוזבת, מסיבה כזו או אחרת, אין לו אלא לילך בהתאם להוראות פרק ד לחוק, ועליו לפנות, עוד בטרם פנייתו לחייב את הצד השלישי בחוק הפסוק בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק לעתור לזמנו לחקירה, בהתאם להוראות סעיף 46 לחוק.

גם לעצם העניין לא מצאתי פגם בהחלטת הרשם הנכבד שקבע כי לא נפגעות זכויות המערער, וזאת לאחר שהמשיבה פנתה בהליך של טען ביניים לבית המשפט, כאשר תתברר השאלה למי להעביר א תהכספים המעוקלים, מה גם שאני מסכים גם לקביעת הרשם כי כי אם יתברר בפסק דין בטען הביניים שזכויות אחרים עדיפות על פי אלה של המערער עדיפות, הרי יהווה הדבר הצדק סביר למשיבה.

העיקול שמוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל על נכסי חייב אינו עומד הוא כשלעמו בחלל ריק, הוא כפוף לעיקולים נוספים, ולדיני הקדימויות בדין, וכל מקרה נבחן לגופו.

גם אם תשובת המשיבה לא היתה נכונה, ועניין זה לא נקבע על ידי הרשם בהעדר זימון לדיון בהתאם להוראת סעיף 46, הרי לא ניתן לפנות בבקשה לפי סעיף 48.

יצויין שגם אם היה קובע הרשם שתשובת צד שלישי לא היתה שלמה או נכונה, עדיין היה לבחון את שאלת ההצדק הסביר, ולכך ענה הרשם הנכבד בהחלטתו הנכונה.

אולם, ממילא העניין תלוי ועומד לפתחו של בית המשפט במסגרת טען הביניים – ויש להמתין להכרעתו.

לסיכומו של דבר – ההחלטה נכונה ואין להתערב בה.

במאמר מוסגר אציין לא נהיר לי מדוע לא פעל המערער ביחס לתשובה שקיבל במשך שנים כה רבות, ואעיר שראוי להם לזוכים המטילים עיקולים אצל צדדים שלישיים, לבחון היטב את התשובות, וככל שלשיטתם התשובות אינן מלאות או נכונות, עליהם לפעול מיידית מול צדדים שלישיים.

אני מחייב את המערער בהוצאות המשיבה בסכום של 2500 ₪ (כולל מע"מ).

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן והודע היום, ד' תמוז תשע"ב, (24 יוני 2012), בהיעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: